איך הפסקתי לפחד ולמדתי לאהוב את ועד הבית
כשהתחלתי לעסוק בניקיון של בנייני מגורים לפני 10 שנים, חשבתי לתומי שזה מאוד קל-לקחת סמרטוט ודלי ויאאלה לעבודה. איך טעיתי, וואי וואי איך שטעיתי. כל הזמן קיבלתי תלונות על הניקיון "לא נקי" "מה זה הניקיון הזה" "אתה קורא לעצמך חברת ניקיון?" וכ'ו וכ'ו. ואני עצמי לא הבנתי מה הם רוצים ממני. "אני מנקה" זעקתי, "ניקיתי" עניתי. כל פעם ניסיתי להבין מה לא בסדר, ולא הבנתי ואפילו האשמתי את ועד בית, את הדיירים- הם אשמים, הוא אשם, לא לקחתי אחריות, קיבלתי סחרחורת כל פעם שהטלפון צלצל ופחדתי שזה הועד בית שמתקשר להתלונן על הניקיון של היום, עד שיום אחד, לאחר 13 שעות עבודה מתישות ומורטות עצבים ביום קיץ ישראלי חם מאוד, החלטתי סוף סוף לקחת אחריות, ובמשך חודש ימים פיתחתי שיטה פשוטה ליישום, שאם מיישמים אותה נכונה, מצמצים את תלונות הועד והדיירים, בכל הקשור לניקיון, עד ל-0. הבנתי קודם כל שועד הבית רוצה עבודה טובה, זה הכול, לא יותר ולא פחות. אתה לא רוצה שירמו אותך, אתה לא רוצה שיחפפו אצלך, אכפת לך ממקום המגורים שלך, והכלל הראשון שחייבתי את עצמי לעשות הוא לעשו...